מאת IsraVibeבין התנ"ך למצרים העתיקה, בין המסורת לארכאולוגיה, האם יציאת מצרים באמת התרחשה כפי שאנו מספרים כל שנה בהגדה? וחשוב מכך – איך זה משפיע עלינו? לקראת סדר פסח, יצאנו לברר.
'והגדת לבנך' נאמר לעם ישראל לפני זמן כה רב, ועד היום אנחנו מגידים. קריאת ההגדה בליל הסדר היא אחת המסורות הכי עתיקות בדת היהודית, כזו שמקיימים מאמינים אדוקים וחילונים גמורים כאחד. האופן שבו מסורת עתיקה זו הושרשה עמוק בתרבות המודרנית שלנו מעלה שאלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב – האם יציאת מצרים באמת התקיימה כפי שמסופר במקרא ובהגדה?
יצאנו לגלות בעזרתו של ניר אורלב, דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב החוקר את תרבות מצרים העתיקה. התשובות שמצאנו בעזרתו הפתיעו – והגדילו את הערכתנו כלפי חג הפסח אפילו יותר.
על פני השטח, ומתחתיו: מה מספרת הארכאולוגיה?
"יציאת מצרים הוא אחד הסיפורים הכי חשובים במקרא, אבל לקיום שלו שום עדות ארכאולוגית או טקסטואלית חוץ מזו המופיעה במקרא", אורלב מתחיל מהשורה התחתונה. "אין עדות על מנהיג עברי בשם משה ששחרר קבוצת עבדים, אין ממצא למחנה ששימש אלפי אנשים בסיני במשך 40 שנה… לא מצאו כלום, למרות שחיפשו המון."
"בנוסף, יש בעיה בתארוך יציאת מצרים", אורלב ממשיך, "נוטים לייחס את יציאת מצרים לימיו של רעמסס השני, ששלט בין השנים 1279-1213 לפני הספירה. עם זאת, המקרא עצמו מציין שיציאת מצרים התרחשה 480 שנה לפני הקמת מקדש שלמה, שתארוכו המסורתי הוא סביב 970 לפני הספירה – מה שמתזמן את יציאת מצרים לשנת 1450 לפנה"ס, ושובר את התיאוריה על ימי רעמסס."
למרות שעדיין לא נמצא מידע במצרים, אורלב מבהיר שהעדר עדויות איננה בהכרח שלילת ההתרחשות. "בארכאולוגיה מספיק שימצא ממצא אחד, והכל יכול להשתנות ברגע. אבל הסיכוי שנמצא טקסט מצרי שמתאר את סיפור ההגדה נמוך מאוד."
מדוע? בגלל האידאולוגיה.
פוליטיקה ודת: אז כמו היום
הכירו את רעמסס השני. אחד המלכים החזקים ביותר שמלכו במצרים העתיקה, תרבות שנמשכה כ- 4,000 שנים. אם הוא פרעה של יציאת מצרים, אתו משה התנצח.
"רעמסס השני נחשב מלך חזק מהרבה סיבות, כולל כיבושים וניצחונות משמעותיים, מפעלי בניה עצומים, וגם הפקה של המון טקסטים. באף אחד מהטקסטים האלו לא מסופר על קבוצת עבדים ממוצא שמי שמרדה ויצאה מגבולות הממלכה. אבל בין אם קרה ובין אם לא, אין זו הפתעה שלא מסופר על כך", מספר אורלב. "טקסט אודות קבוצת עבדים שהביסה את המלך תחשב כחולשה ותפגע במעמדו. אפילו אם זה קרה הסיכוי שמישהו תיעד את זה באופן רשמי קטן."
"מעבר לכך, תיאור כזה יסתור את האופן האידיאולוגי שבו המצרים הקדמונים תפסו את המלך – ישות אלוהית עלי אדמות שמשכינה סדר בעולם על ידי הבסת אויבי הממלכה. טקסטים במצרים העתיקה נכתבו בראש ובראשונה כדי לחזק אידאולוגיה. אין להם עניין בתיאור היסטורי במובן המודרני של המילה."
אז האם נוכל לגלות אם יציאת מצרים באמת התרחשה?
רסיסי זכרונות והבטחה עתיקה: המשמעות האמיתית של סיפור יציאת מצרים
סיפור יציאת מצרים הוא נקודת המוצא לשלל אירועים חשובים אחרים בתולדות עם ישראל, כולל קבלת התורה וכיבוש הארץ על ידי יהושע. זה סיפור כה חשוב שהוא אפילו מוזכר בקוראן ובברית החדשה.
"החשיבות של סיפור יציאת מצרים בתולדות עם ישראל הופכת אותו למה שנקרא מיתוס מכונן. אלו בעצם הסיפורים שדרכם עם מסביר מהיכן הוא בא וכיצד הגיע למקום הזה", מסביר אורלב.
"ברוב המקרים, מיתוס מכונן מפאר את העם שמספר אותו. בסיפור שלנו, בני ישראל מוצגים כעבדים, מסכנים, מתלוננים סדרתיים, ואפילו חוטאים. דווקא הייחודיות של סיפור יציאת מצרים מעלה אפשרות חזקה שמדובר במיתוס שמשמר רסיסי זכרון היסטוריים."
אבל מה עם חוסר ההתאמה ההיסטורי לתאריכים וכרונולוגיה? אורלב מתייחס לאלו כזניחים לעומת המשמעות הגדולה יותר שטמונה בסיפור יציאת מצרים לעם ישראל, ולהבטחה שהוא מגשים שניתנה לאברהם מאות שנים לפני כן, בספר בראשית (ט"ו, 16-13):
וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם–אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל… ודוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה."
"למעשה", אורלב מפרש, "כבר בספר בראשית אלוהים מבהיר לאברהם שצאצאיו יהיו עבדים בארץ זרה למשך 400 שנים, אך אלוהים יגאל אותם ויביא אותם לארץ ישראל. קיום ההבטחה מגולם בסיפור יציאת מצרים – והיא הבסיס לכינונו של עם ישראל וממלכותיו."
"במילים אחרות, המשמעות האמיתית של סיפור יציאת מצרים לא טמונה בשאלה האם הסיפור התקיים או לא… המשמעות המרכזית של הסיפור להיסטוריה של העם ועבור כל יהודי בפני עצמו היא שהאל הבטיח – וקיים. בגלל זה אנו מצווים כל שנה לראות את עצמנו כאילו יצאנו ממצרים. האל הבטיח גם לנו, וגם עבורנו הוא קיים."
