"כשאני חושב על הגישה הרווחת לטיפול בפסוריאזיס, אני נזכר בסיפור משעשע", פותח את השיחה שלנו ארווין סלומון, מומחה לרפואה משלימה. "איש אחד הולך ברחוב חשוך. הוא נתקל בחברו תחת פנס רחוב, מסתובב במעגלים. 'מה אתה עושה?' האיש שואל, והחבר עונה 'מחפש את המפתח'. האיש שואל 'אולי המפתח שם, ליד הקיר? למה אתה מחפש רק כאן מתחת לפנס?'. ולכך חברו ענה – 'כי רק כאן יש אור!'"

למה הסיפור הזה משעשע את סלומון? "הרפואה המודרנית מתייחסת לפסוריאזיס כמחלת עור. זו גישה מובנת, שכן הסימפטום של פסוריאזיס הוא פצעים. לכן הטיפולים המקובלים למחלה הם משחות, זריקות, טבילות בים המלח וסטרואידים. אבל אלו עוזרים רק לתקופה, ורק מקילים על התסמינים." סלומון טוען אחרת:

"אני טוען שפסוריאזיס היא מחלה גסטרו-אנטרולוגית. הטיפול שאני נותן מתחיל מבפנים – והוא כבר עזר לחולים רבים." 

"מטופלים חוזרים לאהוב מה שהם רואים במראה. שומעים מחמאות מכל מי שמכיר אותם. מרגישים נוח להוריד חולצה בים. זה טיפול משנה חיים." 

שיטת סלומון: סוף סוף תקווה אמיתית לסובלים מפסוריאזיס

"פסוריאזיס היא קודם כל מחלת מעיים", הוא מציג את התאוריה שלו, שיכולה לעזור לכ- 250,000 ישראלים שסובלים מהמחלה. "לאורך מעי תקין קיימות בליטות שסופגות רכיבים תזונתיים (לוחיות פייר – Peyer's Patches). בקרב חולי פסוריאזיס, אותן בליטות מתכווצות במעי עד שהן נעלמות, ובמקומם יתפתחו שקעים עם דופן דקה."

"הפסוריאזיס נוצר בגלל הרעלנים שעוברים לנו במעי, כאלו שיש באופן טבעי במזון. הם דולפים דרך הדופן הדקה שבשקעים לחלל הבטן, ועכשיו הגוף צריך למצוא דרך להוציא את הרעלנים החוצה. הוא עושה זאת דרך נקבוביות העור. פצעי פסוריאזיס הם למעשה זיהום שנוצר כי הגוף דחק דרך העור רעלנים!"

במילים אחרות, סלומון טוען שהרפואה המערבית שרואה בפסוריאזיס מחלת עור, לא מתמקדת בבעיה האמתית. במרפאתו שבמרכז הוא מקבל מדי שבוע עשרות חולי פסוריאזיס, ומעביר להם טיפול מהפכני. עבור רבים מהם הפצעים מתכווצים, דוהים, ולבסוף נעלמים. הגירוד והקילוף פוסקים. עם הזמן העור מתחדש ומבריא, וגם הצלקות שנשארו מהפצעים החמורים מחלימות.