
עונה 4 של אקדמיית המטריה נחתה בנטפליקס הקרוב לביתך, וזה בהחלט אירוע ששווה ביקורת צפיה. מה שהתחיל בתור סדרת גיבורי על לא מתפקדים הפך להיות אחת מסדרות הדגל של נטפליקס. זאת תודות למגוון רעיונות מחוץ לקופסה שאפשרו ליצור סדרה מקורית, מעניינת, חסרת גבולות וגדולה מהחיים כמו שסיפורים על סופר-גיבורים אמורים להיות.
הקהל הצביע בשעות הצפייה והוכיח שוב שכאשר נותנים לו משהו איכותי, הוא מגיב באופן חיובי. גם עונה 4 של אקדמיית המטריה ממשיכה את הקו הזה, עם סצנות, רעיונות עתירי דמיון, עלילה מקורית ודמויות שהן יותר מהכל בני אדם כמו כולנו.
מילה על הביקורות שלנו: להפיק סדרה או סרט, ליצור משחק וידאו או לכתוב ספר אלו תהליכים מורכבים מאוד ואנחנו מכבדים את עבודת היוצרים. בנוסף, הטעם של כל אחד שונה. לכן אנחנו לא רואים טעם בכתיבה שקוטלת יצירה שלא התחברנו אליה, ופוגעת ביצירה שאנשים השקיעו בה זמן, אנרגיה וכסף. אנחנו כותבים רק על יצירות שאנחנו אוהבים – וממליצים עליהן.
טריילר אקדמיית המטריה עונה 4
עבר זמן: בפרקים הקודמים של אקדמיית המטריה...
לפני שנצלול לעונה 4 של אקדמיית המטריה, בואו נזכר רגע מה היה בסדרה באופן נטול ספויילרים.
אקדמיית המטריה מספרת את קורות הילדים המאומצים ובעלי הכוחות של סר רג'ינלד הרגריבס – מיליארדר אקצנטרי, עם מונוקול, מבטא בריטי ואופי מרוחק וקר בגילומו של קולם פאור (Colm Feor). בתחילת הסדרה הרגריבס אוסף לביתו (ליתר דיוק, טירתו) שבעה ילדים בעלי כוחות מיוחדים, ומגדל אותם להיות צוות גיבורי על בסגנון Teen Titans בשם אקדמיית המטריה. כאדם מרוחק וחסר הרגש שהוא, הרגריבס נוהג לכנות כל אחד מילדיו המאומצים לא בשמם, אלא במספר שלהם.
המנהיג הרשמי של האקדמיה הוא מספר 1, לות'ר (בגילומו של טום הופר – Tom Hopper), שמתאפיין בכוח הפיזי וגם בגוף של גורילה. מספר 2 הוא דיאגו, בעל יכולת זריקה והטלה קטלנית. מספר 3 היא אליסון, שמסוגלת ללחוש פקודות לאחרים. מספר 4 הוא קלאוס המרתק(והבעייתי…) שמסוגל לדבר עם המתים. מספר 5 ששמו לא נודע מעולם (בגילומו הנהדר של איידן גאלאגר – Aiden Gallagher), וכנראה הדמות המעניינת ביותר בסדרה, מסוגל לדלג בזמן ובמרחב. מספר 6 הוא בן, בעל זרועות התמנון העצומות שיוצאות מגופו. מספר 7 היא ואניה, שתוך כדי הסדרה הופכת לויקטור. זאת בעקבות תהליך שינוי המין שעברה השחקנית אלן פייג' מחוץ לסדרה, בסיומו החל להזדהות כאליוט פייג' (Elliot Page).
בעונה הראשונה אנחנו פוגשים את ילדי משפחת הרגריבס כמבוגרים, אחרי שהאקדמיה כבר התפרקה. בן, מספר 6, נהרג במהלך אחת המשימות בילדותם. ומספר 5 פשוט נעלם יום אחד.
המרחק בין שנות הזוהר של ילדותם לבין המבוגרים הלא מתפקדים שהם הפכו להיות הוא עצום. האקדמיה התפזרה, הילדים מסוכסכים עם עצמם, עם אחיהם, ובעיקר עם אביהם סר רג'ינלד הרגריבס שגזל את ילדותם. הטינה כלפי סר רג'ינלד, ומערכות היחסים המורכבות בין האחים הם הכוח הרגשי המניע של אקדמיית המטריה. המורכבות הזו היא שתגרום לדמויות לקבל חלק מההחלטות הגורליות שיקבלו במהלך 4 העונות, ויהוו קטליזטור חשוב שחוזר על עצמו.
בתחילת העונה ראשונה של אקדמיית המטריה אנחנו מתבשרים על מותו של סר רג'ינלד הרגריבס. הארוע מביא יחד לראשונה מזה שנים את כל חמשת האחים והאחיות לאותו המקום, הבית הענק והקר שבו גדלו ופעלו כאקדמיית המטריה. ברגע הזה לא אחר ממספר 5 מופיע פתאום בהרף עין אחרי שנעדר שנים. זהו הרגע שמניע את הסדרה כולה.
מסתבר שמספר 5 קפץ קדימה בזמן ומצא את עצמו בעתיד שבו כדור הארץ נחרב עקב מעשיהם של האחים, ובילה 45 שנים באפוקליפסה שיצרו. העונה הראשונה מתמקדת בניסיונם של האחים, בהובלתו של מספר 5, לעצור את האפוקליפסה. הם עושים זאת כמשפחה לא מתפקדת, עם הרבה רגעים טלויזיונים שלא ישכחו במהרה, כולל ריקוד ספונטני, זוג נוסעים בזמן שרודפים אחריהם, ועוד שלל אירועים ודמויות מטורפים.
בשלב הזה לא נספק יותר פרטים כדי לא לעשות ספויילרים ל- 3 העונות הראשונות של אדמיית המטריה. נספר רק שהאחים מסתבכים בשלל סיטואציות שאפשר רק לתאר אותן כשילוב בין אלו שמוצאים בסרטי סופר גיבורים לסרטי אינדי, כולל קפיצות בזמן (כל העונה השניה מתקיימת בשנות ה- 60 למשל). רק חשוב לציין עוד מוטיב אחד חשוב בסדרה – והוא הזמן.
יוצרי הסדרה לא מפחדים מהזמן. למעשה, הוא אפשר לומר שהזמן הוא עוד דמות בסדרה. הדמויות עוברות בין העונות ובמהלכן שנים רבות, בין אם על ציר הזמן המקורי או ב'כיסי זמן'. כמו קלאוס שבהבזק עין בילה שנים בלחימה במלחמת ויאטנם. או השנים הרבות שעוברות בין האיחוד של האחים בתחילת העונה השניה, והשנים שעוברות בין העונה השלישית לרביעית.
הזמן, השיבוש שלו, והאופן שבו האחים לבית הרגריבס נסחפים בתוכו, הוא המעטפת של כל אקדמיית המטריה כמשפחה וכסדרה.
אקדמיית המטריה: סצנת הריקוד האייקונית מהעונה הראשונה
אקדמיית המטריה עונה 4: עונה אחרונה, לטוב ולרע
עונה 4 היא העונה האחרונה של אקדמיית המטריה. לדעתנו מדובר בהחלטה מאוד טובה. כל 4 העונות של הסדרה מאוד מוצלחות ומקוריות. אבל כאשר יוצרים סדרה עם כל כך הרבה דמויות שלכולן צריך לתת זמן מסך; כאשר צריך להיות נאמנים לקומיקס המקורי שהיווה את הבסיס לסדרה ובמקביל לעשות אדפטציה טלויזיונית מעוררת מחשבה – בשקלול כל הגורמים האלו, יצירת סדרה מקורית ומיוחדת ששוברת את ז'אנר הסופר-גיבורים באופן עקבי זו משימה מאוד לא פשוטה.
ובאמת לא כל פרקי הסדרה מוצלחים, ולא כל הקטעים שבתוכם מעניינים.
עונה 4 של אקדמיית המטריה נפתחת (ושוב, בלי יותר מדי ספויילרים) כאשר האחים נטולי כוחות, ובונים לעצמם חיים כשל כל בני האדם. דיאגו עובד כשליח. לות'ר כרקדן אקזוטי. ויקטור קנה פאב, וכו'. אבל סופר גיבורים לא יכולים להשאר רגילים יותר מדי זמן, ובשלב מסויים דברים קורים, והגיבורים חייבים למצוא את הכוחות הפנימיים והחיצוניים שלהם כדי להתמודד עם האתגרים.
הנבלים הגדולים של עונה 4 של אקדמיית המטריה הם דוקטור ג'ין (עם G) וג'ין (עם J) טיבדו, בגילומם הנפלא של בני הזוג גם בחיים מייגן מולאלי (Megan Mullally – קארן מויל וגרייס ועוד תפקידים קומיים נפלאים) וניק אופרמן (Nick Offerman – לנצח רון סוואנסון מ"מחלקת גנים ונוף"). בני הזוג הם נבלים כל כך נפלאים בזכות הכימיה המדהימה של השניים כשחקנים ובני זוג שכבר הוכחה במספר מקרים בעבר (כולל כמה פרקים בלתי נשכחים ב"מחלקת גנים ונוף"), וגם בזכות הכתיבה והבימוי המצוינים. רק בשביל הקטעים שבהם בני הזוג מופיעים שווה לראות את עונה 4 של אקדמיית המטריה. בני הזוג גילו שציר הזמן שובש (עקב ארועי העונות הקודמות) ועומדים בראש תנועה ששואפת להשיב את הסדר על כנו. איך? להשמיד את העולם כמובן.
וכך אקדמיית המטריה נקראת לטפל במצב על אף שהשאירו את ימי הסופר-גבורה שלהם מאחוריהם. במהלך העונה האחים יקבלו חזרה את הכוחות שלהם, וחלק ממנה יוקדש להרפתקאות שגילוי הכוחות מחדש מביא לכל אחד מהאחים. הם יקלעו להרפתקאות, חלקן יותר וחלקן פחות מעניינות. ללא ספק המקורית ביותר היא זו של מספר 5 ולילה – אשתו של דיאגו.
העונה קצרה למדי, רק 6 פרקים בני כשעה כל אחד. מצד אחד, מדובר בעונה יחסית קצרה שלא מאפשרת חקירה מלאה. ובאמת נראה שחלק מקווי העלילה נפתחו ואז נסגרו יחסית בחופזה. מצד שני, עשו בחוכמה יוצרי הסדרה שהחליטו לסיים את הסדרה בשלב הזה (או שנטפליקס החליטה בשבילם). כי עונה 4 ממשיכה בדרך של העונות שקדמו לה – בין הקטעים המצוינים יכולים להיות גם קטעים משעממים. כמו שיחה נוספת על הרגשות או התסכולים שהאחים מרגישים. או עוד התפרצות זעם שנכתבה וצולמה רק כדי להביע את גודל השעה ולמלא עוד כמה דקות בפרק בן השעה.
חשוב גם לומר מילה על סיום העונה, שמהווה סיום לסדרה כולה. יוצרי הסדרה הבינו שהם צריכים לסיים את הסדרה באופן שיתן מענה לשאלות הרבות שנפתחו בכל 4 העונות. הם עשו את זה. וכך, הקונפליקט הגדול של העונה מתגלה כשיא לארועי הסדרה כולה. האם הסיום מגיע לרמת היצירתיות והמקוריות שאליה קיוונו שאחת הסדרות המקוריות של השנים האחרונות תביא אותנו? למען האמת לא. עבורנו הסיום היה קצת בנאלי, אבל אין ספק שהוא מילא את תפקידו – הוא הביא לסיום כולל של הסדרה, ופרידה מרגשת מהדמויות האהובות.
אם לסכם, עונה 4 של אקדמיית המטריה ממשיכה את הקו של העונות הקודמות, לטוב ולרע. היא נעה בין קטעים מצוינים, מקוריים, מעוררי דימיון ומחשבה, לבין שיחות סתמיות על רגשות וקונפליקטים פנימיים של הדמויות. אבל שוב כמו בעונות הקודמות, הרגעים הטובים של עונה 4 של אקדמיית המטריה הם רבים וילוו אותנו הרבה זמן. וכך הצפיה בעונה 4 מאוד מהנה, ומדגישה שוב כמה חשובה כתיבה טובה וביצוע טוב של יצירה. אנחנו נתגעגע אליך, אקדמיית המטריה.