"הרבה מהזוגות שבאים אלי כבר עברו דבר או שניים בחיים", אומרת עו"ד זקר. "הם בני 50+, צברו כסף ונכסים, גידלו ילדים, חלקם בנו עסקים… אבל כבר שנים שהם בנישואין שלא טובים להם, כך שאין להם אושר. רבים מהם מרגישים חנוקים או עצובים. חלקם כבר ישנים בחדרים או דירות נפרדות, הם המשיכו הלאה בהכל חוץ מהגירושין עצמם."

"הסיבה לכך היא פחד אמיתי מתהליך שהוא פשוט לא נעים. כל צד מתחמש בעורך דין יקר, שהרבה פעמים מלבים את האש כדי למשוך את התהליך כמה שיותר. כל בן זוג מתבצר בעמדה שלו, ותהליך שיכול היה להיות מהיר ואלגנטי הופך לפלונטר שקשה להתיק. כמעט כל זוג בגיל 50+ כבר ראה את התהליך הזה אצל חברים או קרובים, וזה עוצר אותם מלעשות את מה שטוב להם ולהתגרש. וכך חיים בארץ אלפי זוגות שמוכנים לעבור לפרק ב' – אבל חוששים לעשות זאת בגלל התהליך המפחיד הזה."

"הזוגות האלו גם יודעים שגירושין קשים כאלו זה מטען לכל החיים על הילדים, אפילו אם הם כבר בוגרים. הם פוחדים שהתהליך הרשה ירחיק את הילדים, יגרום להם לקחת צד, ויפגע במשפחה הרחבה. 

"גישור הוא ההפך מכל זה. הוא זול ומהיר יותר, ומאפשר לסיים את פרק א' בנועם. יותר ויותר זוגות מבינים שאין תועלת בתהליך ארוך בבית משפט."

"אני נזכרת באחד הזוגות שפנו אלי לאחרונה", עו"ד זקר מחייכת, "אלו היו בני זוג מרמת גן, הגבר בן 60, הרעיה בת 56. האהבה הסתיימה כבר לפני 20 שנה, אבל הם חיכו שהילדים יתגייסו לפני שיפרדו. כשזה קרה הם פנו לעורכי דין, הבינו כמה התהליך צפוי לעלות להם, ומאז היו בקיפאון כבר כמה שנים. לא כאן ולא שם. שניהם כבר רוצים להמשיך לפרק ב', אבל אין להם את הכסף לשכור עורכי דין, ואין להם את הרצון לעבור תהליך קשה."

"בשלב מסויים הם קיבלו המלצה על הגישורים שלי. הם נכנסו למשרד בחשש. הסברתי להם שכאן זה אחרת ממה שחברים שלהם עברו. בגישורים שאני מובילה כל צד מגיע מוכן לפשרה, ויחד מוצאים את הפתרון הטוב ביותר. מתייחסים בגישור לנכסים, עסקים, חסכונות, חגים וחופשות וכל נושא אחר. "

"התחלנו את הגישור, ותוך חודש סיימנו. היה לנו הסכם מפורט על חלוקת הבית והכספים, עם מי הילדים מבלים בחגים, וכל סוגיה אחרת שעלתה. המחיר היה נוח אז הם פשוט רשמו צ'ק אחד ובזה סיימנו. אחרי שחתמנו על ההסכם, הם נפרדו בחיבוק ארוך ומרגש…"